הספארי המושלם באפריקה
כשהמטוס הקל שהביא אותי לאוקוונגו נטה על צידו וכל הביצות וערוצי המים נצצו בשמש הרגשתי כמו האדם עם הכי הרבה מזל בעולם. אין דרך יותר נכונה מלהגיע לאוקוונגו מאשר בטיסה עם מטוס קל. רק כך ניתן להעריך את הניגוד שבין הדלתא הענקית למדבר שמסביב ואת הצורך לשמור על המקום הזה כפי שהוא. הסיכוי שתוכלו לצלם מלמעלה עדר פילים, היפופוטמים או אנטילופות חוצות את ערוצי המים שווה כל מחיר הנדרש להגיע לכאן בטיסה.
כבר בדרך ללודג' התחילה ההרפתקה בצורת חציית ערוצי מים עמוקים על גבי גשרי עץ רעועים או נסיעה ממש בתוך הערוץ עצמו. הדלתא הענקית חוצה את צפון-מערב בוצוואנה לאורך 1,000 ק"מ,
משתרעת בצורת מניפה על פני 15,000 קמ"ר, ולמעשה אינה מגיעה אל האוקיינוס, כך שכמויו
המים האדירות פשוט נעלמות להן בתוך מדבר הקלהרי. נוף הדלתא מורכב בעיקרו מערוצי מים רדודים, ביצות, משטחי מלח וצמחייה המרוכזת סביב ערוצי המים. האזור כמעט שאינו מיושב ואינו נגוע, אפילו בתקופתנו. ריכוז כזה של מקורות מים באזור כל כך יבש ומדברי מושך אליו בעונה היבשה המוני בעלי חיים התלויים לגמרי בפלא
האקולוגי הזה – מהצפרדע הזעירה ועד לפילים הגדולים.
אחת הסיבות שאין הרבה תיירים באוקוונגו היא שאין מבחר גדול של לודג'ים. למעשה, בכל שמורה יש לודג' אחד, ולא רחוק ממנו מאהל קמפינג. המחיר ללינה בלדוג' הוא בדרך כלל גבוה מאוד, אך מספק את כל הסיבות לחייך. כזה הוא KHWAI RIVER LODGE שבשמורת מורמי. הלודג' ממוקם על הגדה של נהר KHWAI בין עצי שקמה ענקיים. הלובי של הלודג' וחדר האוכל נבנו על גבי במת עץ גדולה הצופה על הנהר ובעלי החיים המגיעים אליו. הכל משדר איכות והקפדה על הפרטים הקטנים ביותר. החדרים מעוצבים בסגנון המזכיר את הסרט "זיכרונות מאפריקה" – החדר הוא למעשה אוהל הבנוי על במת עץ גדולה ולו גג מעץ וקש. בתוך האוהל יש מיטת עץ רחבה וכל הרהיטים הדרושים בטיול ספארי שכזה. הירידה לפרטים קטנים היא שם המשחק בלודג', עד כדי כך שבלילה, לפני שתחליק לתוך המיטה, תרגיש בבקבוק מים חמים הממתין לך בפנים.
כבר מחוץ ללודג' הבחנו בבעלי חיים רבים, בהם זברות ואימפלות, המגיעים לנהר בעונה היבשה (החורף בחצי כדור הדרומי). הנוף המאפיין את השמורה הוא "בוש" ולא סוואנות פתוחות כמו בסרנגטי או במסאי מרה שבמזרח אפריקה. באוקוונגו יש לאתר את בעלי החיים, שכן אין כאן כמויות גדולות כמו אלה שבסרנגטי, לכן לא הייתי ממליץ על האוקוונגו כמקום הראשון לחוות בו ספארי באפריקה.
אחד השיאים של הספארי בשמורת מורמי היה למחרת בבוקר. הבחנו בברדלס נח בין השיחים ובמרחק של כמה עשרות מטרים ממנו רעה בשלווה עדר אימפלות. הברדלס לא בחרה בנקודה זאת ללא סיבה. האימפלות הבחינו בחושיהן כי סכנה קרובה, הפסיקו את אכילת העשב, זקפו ראש, כינסו זנב וחיכו לראות מי הראשונה שתפרוץ ותברח. הברדלס יצא למרדף במהירות של כמאה קמ"ש, דולק אחר האימפלות שנמלטו בבהלה. הוא כבר הדביק את אחת האימפלות ועמד לזנק על גבה, אך זו
נמלטה בעור שיניה משאירה את הברדלס מתנשם ובעיקר רעב.
בהמשך אותו יום הרחקנו לקצה השני של השמורה. ראינו נמר יפהפה שרוע על גזע עץ יבש, להק לביאות עם שני זכרים, עדר פילים גדול. לקראת שקיעה הנהגים מוציאים מארגז הרכב סל גדול עם תרמוסים של תה חם וקפה ועוגיות נהדרות מאפה בית – ספארי לפי מיטב המסורת האירופית. כשירד הלילה הוציאו הנהגים זרקורים מיוחדים על מנת לתור אחר חיות בחשכה בדרך חזרה אל הלודג'. כשהגענו אל אזור הלודג', אחד המדריכים הבחין בנמר נמלט אל הסבך. שלושת הרכבים נכנסו אל תוך הסבך וחיפשו אחר החיה הנפלאה בעזרת אלומות האור. אחר זמן קצר איתרנו נמר לבקן מתחבא בתוך הסבך. דרך נפלאה לסיים יום ספארי מוצלח. בערבים חיכתה לנו ארוחת ערב מפוארת, ולאחריה התיישבנו אל מול אח בוערת עם ספל משקה חם או אייריש קרים.
אחרי כמה ימים הגיע הזמן לעבור לחלק אחר של האוקוונגו. מטוס קל אסף אותי מהמנחת של הלודג', ושוב יכולתי לחוות את הטיסה מעל הדלתא. היעד היה מצפון לשמורת מורמי. זהו אזור נרחב של כ- 1700 קמ"ר עם תצורות נוף מגוונות של תעלות, לגונות, ביצות, שטחי עשב פתוחים וסבך. השמורה היא גם אחד המקומות הבודדים באפריקה שעוד ניתן לחזות בו בזאבים טלואים. בסמוך ללודג' ישנו אגם גדול שעדר היפופוטמים רובץ בו בשעות היום, ובמהלך הלילה יוצא על מנת לחפש מרעה. זמן קצר לאחר הנחיתה יצאתי עם אחד המדריכים לשיט בסירות מקורו , מעין סירות קנו ארוכות בעזרתן ניתן להיכנס אל תוך סבך הסוף והפפירוס, דבר שיתברר יותר מאוחר כנחוץ מאוד.
השיט בסירות הוא חוויה נהדרת לחובבי טבע. אפשר לבחון מקרוב את החיים בתוך סבך הצמחייה של הדלתא. צפרדעים זעירות וצבעוניות מתחממות על העלים, שלל ציפורי מים, שפיריות, תנינים והיפופוטמים. אחד הזכרים כנראה לא אהב את העובדה שפולשים לטריטוריה שלו והחל להתקדם לעברנו כשהוא צולל במהירות, ורק גל מים גדול מסמן את כיוון ההתקדמות שלו. נחרות הזעם שלו לא הותירו מקום לספק באשר לכוונותיו. ראסטה, המדריך של הלודג', כיוון את סירת המקורו אל תוך הסבך, ושם המתנו עד שהיצור הענקי יירגע ויחזור למקומו הקודם. רק ליתר ביטחון הראה לי ראסטה את רובה הציד שמונח על קרקעית הסירה.
גם בלילה המשיכה הפעילות. לבשנו בגדים חמים ויצאנו לספארי לילה. ביקשתי להחליף את הגשש ולשבת מלפנים. בעזרת זרקור הארתי את דרך העפר ואת צדדיה. עדרי היפופטמים חצו מידי פעם את הדרכים הבוציות בדרך אל שטחי המרעה הליליים, טורפים ליליים שונים נמלטו מאלומת האור החודרנית שהפריעה את חיפושם אחר טרף. בשעה מאוחרת של הלילה ביקשתי מהנהג לנסות ולחפש נתיב חדש חזרה אל המחנה. הנהג פילס דרך בשבילים שהפילים והיפופוטמים יצרו בלילות האחרונים בדרכם אל האגם. כקילומטר לפני המחנה התחלנו בחצייה של ערוץ מים עמוק ובוצי, אך הרכב נתקע ממש באמצע הערוץ. לאחר שהמנוע דמם ירדו הנהג והגשש אל תוך המים על מנת להעריך את גודל הצרה. הרכב היה תקוע ללא אפשרות לחלצו בלי עזרה חיצונית. עד שתגיע עזרה מהמחנה הגשש והנהג ביקשו שלא נרד אל המים בשל העלוקות הרבות. אני, לעומת זאת, חשבתי על ההיפופוטמים, שקולם נשמע קרוב, ועל אותם תנינים, שראיתי מסירת המקורו. לאחר כשעה שמענו את רכב החילוץ מתקרב. לאחר שפילס דרך, נצמד אל הרכב השקוע ואנחנו עברנו ממנו אל הרכב המחלץ. הרכב התקוע נשאר שם ולמחרת בבוקר חולץ אף הוא.
